רבים מפנטזים על פיצול למדינות ישראל ויהודה. אין ספק, זה מאד מפתה. פתרון כזה היה מאפשר לנו להקים מדינה חילונית, ליברלית ודמוקרטית אמיתית, אבל האם זה אפשרי?

יש אויבים, יש צבא, זו ארץ קטנה... לא פשוט. אולי נקים פדרציה של קנטונים. כמו שווייץ! אבל האם אפשר לעשות חלוקה גאוגרפית? האם אנחנו לא מעורבבים מדי? ומה יהיה לגבי הצבא המשותף? ואיך יתחלקו התשתיות בין הקנטונים? האם באמת אי אפשר להיפרד?

​

המצב הקיים נוראי, והוא רק ילך ויחריף עם הזמן. אין לנו באמת אלטרנטיבה. לפחות לא כאן. כל פתרון של היפרדות, גם אם הוא לא מושלם, יקל על חיינו בצורה משמעותית ביחס למצב הנוכחי. הרבה רעיונות נראים קשים להגשמה לפני שהם קורים. תחשבו למשל על הרעיון לקבץ את כל היהודים מכל העולם לארץ מוזנחת במזרח התיכון שבכלל נמצאת בשליטה טורקית. סביר? ממש לא, אבל עובדה שהתממש בחלקו.

​

כל הקשיים שעליהם מצביעים הסקפטיים שבינינו הם קשיים טכניים. מטבעם, קשיים טכניים הם קשיים שניתן לפתור. אם נחליט על כיוון, נוכל להתמודד עם הקשיים הטכניים. עלינו לחתור להיפרדות מלאה. אבל באותה נשימה, עלינו להבין שגם היפרדות חלקית עדיפה על המצב הקיים. עד שנגיע להיפרדות, נוכל לקדם עצמאות ברשויות המקומיות בעלות הרוב החילוני. גם אם לא נצליח להתנתק תקציבית מהציבורים האחרים, כל שקל שנצליח לשמור אצלנו ישפר את מצבנו. היפרדות תרבותית אפשר להשיג כמעט באופן מלא על ידי מתן אוטונומיה לרשויות המקומיות. היפרדות חינוכית אפשר להשיג על ידי הקמת מסגרת חינוך שתהיה באמת חילונית ורק חילונית. אז גם אם לא נגיע לישראל ויהודה – יש הרבה דרכים בהם נוכל לפעול על מנת לשנות ולשפר את המציאות הקיימת.